מהי מפרצת של אבי העורקים
אבי העורקים (בלועזית אאורטה) הינו העורק הראשי, אשר יוצא מהלב וממנו מסתעפים ענפים המספקים דם לכל חלקי הגוף.
לאורך מהלכו של אבי העורקים מסתעפים סעיפים המספקים את הראש, הגפיים העליונות, עמוד השדרה, הקיבה, המעיים והכליות. קוטרו של אבי העורקים באדם מבוגר הוא כ – 2-2.5 ס"מ.
מפרצת של עורק היא למעשה התרחבות של מקטע מהעורק היוצרת בליטה בצורת בלון.
מפרצת באבי העורקים יכולה להתפתח לכל אורך העורק הראשי, אך למעלה מ-90% ממקרי מפרצת אבי העורקים מתרחשים בבטן באזור שמתחת לעורקים של הכליות. כאשר אבי העורקים הבטני גדל לקוטר של מעל 3 ס"מ הוא מוגדר כמפרצת.
צפו: ד"ר עופר גלילי מסביר על גילוי מוקדם של מפרצת בטנית
מהם גורמי הסיכון להתפתחות מפרצת?
עישון, יתר לחץ דם, מחלות לב וקירבה משפחתית מדרגה ראשונה של חולים במפרצת.
גברים לוקים במפרצת יותר מנשים (פי 5-8).
מומלץ לנשים וגברים (מעל גיל 50) בעלי גורמי הסיכון, המפורטים לעיל, לבקש מרופא המשפחה בדיקת אולטראסאונד לגילוי מוקדם של מפרצת האאורטה הבטנית.
מתי המצב מוגדר כסכנה?
ככל שהמפרצת גדולה יותר גוברת הסכנה לפריצה או קרע. מחקרים הראו כי מפרצות עד גודל של 5 ס"מ אינן דורשות התערבות, אך נדרש מעקב כדי לוודא שהמפרצת אינה גדלה.
כאשר המפרצת מעל 5 ס"מ יש צורך בטיפול כדי למנוע קרע.
קרע במפרצת גורם לדימום פנימי מסיבי – מצב המסכן חיים מאחר וטיפול ניתוחי במצב של קרע הוא בעל סיכוי נמוך להצלת חיים. 80-90% של מאובחנים עם קרע של מפרצת הוותין לא צולחים את הטיפול ולא נותרים בחיים.
האם המפרצת ניתנת לגילוי מוקדם?
מידי שנה מבוצעים כ – 400 טיפולים של מפרצת אבי העורקים בישראל. החל משנת 2016 קיימת תכנית כלל ארצית לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית באמצעות בדיקת אולטראסאונד חד-פעמית.
מאחר ואין סימנים מוקדמים, מקרים רבים של מפרצת מאובחנים באופן אקראי בעת בדיקת הדמיה, אולטראסאונד או CT, המבוצעת בשל סיבה אחרת.
אבחון מוקדם של מפרצת מוביל לתיקון אלקטיבי בעל שיעור הצלחה גבוה (95-99%).
מה לעשות עם גילוי מפרצת קטנה מ – 5 ס"מ?
- מעקב צמוד של אולטראסאונד כל 6 חודשים למפרצת בקוטר של עד 5 ס"מ.
- הקפדה על איזון ערכי לחץ הדם.
- הפסקת עישון.
מהם הטיפולים למפרצת אבי העורקים?
מפרצת בקוטר של מעל 5 ס"מ זקוקה לטיפול/תיקון, מאחר והסיכון לקרע הגורם למוות גדול מהסיכון שבתיקון. קיימות שתי שיטות טיפול:
- ניתוח בטני פתוח והחלפת הקטע העורקי המורחב על-ידי שתל סינטטי. זהו ניתוח אשר קיים, עם שינויים ושיפורים, כבר משנות ה-60 של המאה העשרים ואשר הוכח ביעילותו במניעת קרע ובעמידותו לאורך עשרות שנים.
- ניתוח זעיר-פולשני (minimally invasive). צנתור לאחר חשיפת עורקי המפשעות והחדרת תומכן (graft stent) אל תוך אבי העורקים: מעין "צינור לתוך צינור".
שתי השיטות מבוצעות בהרדמה כללית. ההחלמה בשיטה הזעיר-פולשנית היא מהירה יותר והמטופל יחזור לתפקוד מלא, בדרך-כלל תוך חמישה ימים.
יחד עם זאת, לניתוח בטני פתוח יש יתרונות במצבים מסויימים.
מרבית המטופלים יתאימו לצנתור ומעטים יידרשו לניתוח רגיל בשל מבנה אנטומי המאפשר שיטה זו בלבד.
