מהי טרשת עורקי הצוואר?
אספקת הדם למוח מגיעה מארבעה עורקים היוצאים ישירות או בעקיפין מאבי העורקים בבית החזה. שני עורקי התרדמה (קרוטיס) בקדמת הצוואר ושני עורקי החוליות הממוקמים בתוך חוליות הצוואר האחורי.
מערכת עורקית זו של אספקת הדם בנויה באופן של גיבוי הדדי. במידה ועורק אחד נסתם העורקים האחרים מזרימים דם לאזור הפגום.
טרשת עורקים הינה מחלה דלקתית כרונית של העורקים. התהליך הדלקתי ניווני מתחיל בגיל צעיר (גיל העשרה) ועם ההתבגרות והחשיפה לגורמי סיכון מתפתחים רבדים שומניים על דפנות העורקים. רבדים אלו גורמים, בהדרגה, להיצרות עד חסימה של זרימת הדם בעורקים הללו.
מהם גורמי הסיכון לטרשת עורקים?
- עישון
- יתר לחץ דם
- סכרת
- יתר שומני דם
מהם הסיכונים בטרשת עורקי התרדמה?
- חסימת העורק.
- תסחיף של שומן או קריש דם אל המוח.
- אירוע מוחי שיכול לגרום לשיתוק חולף או קבוע של פלג גוף או הפרעה בדיבור.
- תסחיף לעורק העין, עלול לגרום לעיוורון חולף בעין אחת.
מהי מטרת הטיפול?
הטיפול השמרני (תרופות) או הפולשני (ניתוח/צנתור) בטרשת עורקי התרדמה הוא כדי למנוע אירוע מוחי בעתיד. עבודות מחקר הוכיחו כי את הטיפול המתאים לכל חולה יש לקבוע בעיקר על-פי מידת ההיצרות ועל-פי הסימנים הקליניים הנלווים (האם היה אירוע מוחי בעבר?). בהיצרויות קלות מומלץ, בדרך-כלל, מעקב וטיפול תרופתי בלבד, מאחר ועדיין לא הוכח כי לניתוח יש יתרון בהורדת הסיכון לאירוע מוחי עתידי. לעומת זאת, בהיצרויות קשות ו/או תסמינים נוירולוגיים יש מקום להתערבות כירורגית על מנת להוריד את הסיכוי, באופן משמעותי, לאירוע מוחי בעתיד.
מהם דרכי הטיפול?
הטיפול המקובל והמוכח ביעילותו הינו ניתוח כריתת פנים העורק (Carotid Endarterectomy).
בניתוח זה מבצע המנתח ניקוי של פנים העורק על-ידי כריתת הרובד הטרשתי הגורם להיצרות העורק ומהווה מקור לתסחיפים לעורקי המוח.
בעשור האחרון פותחה אפשרות נוספת להקטנת הסיכון לאירוע מוחי על-ידי צנתור העורק והתקנת תומכן (Stent) בנקודת ההיצרות.
כיצד מבוצע הניתוח?
הניתוח מבוצע תחת הרדמה מלאה או אזורית, כאשר העדיפות היא להרדמה אזורית.
הניתוח נמשך בין שעה לשעתיים.
במהלך הניתוח נחשף העורק, נפתח ומנוקה מהרובד הטרשתי שבתוכו – תהליך המכונה כריתת פנים העורק (Endarterectomy). החתך בעור נתפר ונחבש. עם סיום הניתוח, עוד בטרם היציאה מחדר הניתוח, מעירים את המטופל והמנתח מוודא תפקוד תקין של המוח. החולה צפוי לחזור לתפקוד מלא תוך מספר ימים.
כיצד מבוצע צנתור (Stent)?
צנתור העורק והכנסת תומכן (Stent) נעשה תחת הרדמה מקומית במפשעה והולכת הצנתר/תומכן אל הצוואר תחת שיקוף רנטגן. הצנתור נעשה בחדר צנתורים ולאחריו ישהה המטופל בהתאוששות למשך כשעתיים. לאחר מכן יועבר למחלקת האשפוז למשך כשלושה ימים.
מהם אחוזי ההצלחה של הניתוח ובאילו סיכונים הוא כרוך?
ניתוח זה, ככל פעולה כירורגית פולשנית, איינו חף מסיכונים וסיבוכים, אולם שיעור הסיבוכים נמוך מאוד. המנתח יסביר, בטרם הניתוח, למטופל את הסיכונים והסיבוכים האפשריים על מנת שיהיה מודע אליהם לפני הסכמה לביצוע הניתוח.
סיבוכי הניתוח כוללים:
- סיבוכים מקומיים בשדה הניתוח בצוואר – דימום, זיהום ופגיעה עצבית מקומית (לרוב זמנית).
- סיבוכים כלליים – השכיח ביותר קשור לבעיות לבביות (המנתח יבצע הערכה לבבית טרום ניתוחית). הסיכון המשמעותי ביותר הינו התרחשות אירוע מוחי במהלך הניתוח או מיד לאחריו, אירוע זה יכול להיות קל וחולף. אך, לעתים רחוקות מאוד, יכול להיות קשה. הסיכון לאירוע מוחי קשה הוא 1-3% בהתאם למקרה וחשוב לציין כי, סיכון זה נמוך באופן ניכר מהסיכון לאירוע מוחי אם הניתוח לתיקון היצרות משמעותית לא יבוצע. ברוב המכריע של המקרים, מעל 90% העורק המנותח נותר פתוח לשנים רבות. היצרות חוזרת מתרחשת בפחות מעשרה אחוזים לאורך שנים לאחר הניתוח.
מהם הכנות לקראת ניתוח ואשפוז?
ההחלטה על הניתוח תעשה לאחר בדיקת הדמיה של עורק התרדמה. בדיקת אולטראסאונד/דופלקס של עורקי התרדמה (צוואר) היא השכיחה ביותר ומאבחנת בדיוק ניכר את דרגת ההיצרות ומיקומה. בד"כ יבקש המנתח גם בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת עם חומר ניגוד (CTA) של אזור הצוואר.
לאחר שהוחלט על ניתוח, ישלים המטופל בדיקות דם (ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד, ותפקודי קרישה), א.ק.ג. וצילום חזה. במידה והמטופל נוטל תרופות קבועות (כגון: נוגדי קרישה וטסיות) יש להיוועץ עם המנתח לגבי נטילת התרופות טרם הניתוח ולאחריו.
המטופל ייבדק על-ידי הרופא המרדים טרם הניתוח לצורך קבלת הנחיות ובדיקת רקע רפואי.
תקופת החלמה:
עם סיום הניתוח ובדיקת ערות מלאה, יועבר המטופל למחלקת התאוששות להשגחה למשך כ – 4 שעות. לאחר מכן יועבר למחלקת אשפוז. למחרת הניתוח, בדרך כלל, המטופל כבר מתהלך במחלקה וחוזר לאכול ולשתות באופן עצמאי. שחרור מבית החולים כשלושה ימים לאחר הניתוח.
לאחר השחרור מבית החולים יחזור המטופל בהדרגה לפעילות שגרתית רגילה. בקורת אצל הרופא המנתח כשבוע לאחר הניתוח.
